לנו, ההורים, עוברים בראש תסריטים קטסטרופליים שונים בכל הנוגע לילדינו. זה מתחיל כבר בגיל הגן, בו אנו חוששים שיהיה ביישן מדי ולא יתייחסו אליו מספיק או שאולי יהיה אלים מדי וכל ההורים האחרים ירחיקו את ילדיהם מילדכם האהוב. כשהם גדלים קצת, אנו חוששים שיתקשו מאוד בחשבון או אנגלית ויחוו קשיים חברתיים. וכשהם מגיעים לתיכון, אנו מלאי פחד כשהם עולים על ההגה, כשהם חוזרים מאוחר מיציאה, וגם מפני קשיים לימודיים וחוסר מוטיבציה ללמידה. אבל התסריט ובו בוקר בהיר אחד, בזמן שאתם מתענגים על כוס הקפה החמימה, הילד מצהיר כי הוא "לא רוצה לעשות בגרות, ואתם לא תכריחו אותי!" הוא כזה שאנו לא כ"כ יודעים להיערך אליו, והמחשבה שיקירינו, שהשקענו בהם כ"כ הרבה, יפגעו במו ידיהם בעתידם המקצועי היא קשה.
התגובה הראשונית שלנו היא לזרוק את כוס הקפה לתוך הכיור ולזעוק "השתגעת?!" רק שהתגובה הטבעית הזו לא יעילה בכלל, וברוב המקרים לא תגרום לו לרוץ להסתגר בחדרו ולפתור משוואות בשצף קצף.
אז כדי לנסות ולהציל את ספל הקפה שלכם, ולמנוע צעקות, ריבים, ובגדול, כאוס בבית. אלו המלצותינו כיצד לנהוג כשאנו מגיעים לשיחה הלא פשוטה הזו.
אז, רגע. לפני הכל, קחו נשימה.
ועכשיו, כשקצת נרגעתם פנו עצכם מכל דבר אחר, פיזית ונפשית, והקדישו עצמכם להקשבה מלאה למתבגר. בלי להביע דעה.
לאחר שהקשבתם, הסיקו מסקנות מהשיח ופעלו לפיהן:
- אם הבנתם שהבעיה נובעת מקושי לימודי, חשוב להציע סיוע לימודי - בעצמכם או בעזרת מורה פרטי.
- אם הסיבה היא קושי רגשי כלשהו, אין טעם ללחוץ בעניין הלימודים, מוטב לברר מה הקושי האמיתי, ולנסות לטפל בו.
- אם מדובר בשיקול דעת רציונלי, עמדו מול הילד כשווה אל שווה, ונסו לשכנע באמצעות שיחה שקולה ורגועה, שכדאי ונכון לעשות בגרות.
הבחינות הן האחריות שלו, זוכרים?
חשוב שנזכור שבכל מקרה, בחינות הבגרות הן באחריותו של הילד. זכותנו ואפילו חובתנו לדבר ולהשפיע, אבל ההחלטה הסופית היא של הילד, גם אם היא לא לרוחנו. בסופו של דבר, היכולת לסמוך על הילד כרוכה בנכונות שלנו לתת לו לשלם מחיר.
ואם בכל זאת החלטנו לא לוותר לו?
אם הגעתם למסקנה שצריך ללחוץ על הנער לעשות בגרות, כדאי שתיקחו בחשבון שלהחלטה ללחוץ עליו יש מחיר. ייתכן כי יאבד כל עניין ורצון להשקיע בלימודים, או שהוא יחליט לנהל אתכם מאבק כוח, בשעה שאם תעזבו, ייתכן שהוא פשוט יתפוס את עצמו לבד.
בינינו, רוב המתבגרים מודעים לכך שתעודת בגרות חשובה, ואם הם גדלו בבית עם אווירת לימודים, בסופו של דבר הם יגיעו לשם.